Beitsah
Daf 21b
משנה: הַבְּהֵמָה וְהַכֵּלִים כְּרַגְלֵי הַבְּעָלִים. הַמּוֹסֵר בְּהֶמְתּוֹ לִבְנוֹ אוֹ לָרוֹעֶה הֲרֵי הִיא כְרַגְלָיו: כֵּלִים הַמְיוּחָדִין לְאֶחַד מִן הָאַחִים שֶׁבַּבַּיִת הֲרֵי הֵן כְּרַגְלָיו. וְשֶׁאֵין מְיוּחָדִין הֲרֵי אֵלּוּ כַּמָּקוֹם שֶׁהוֹלְכִין׃
Traduction
Ni les animaux, ni les ustensiles, ne peuvent être transportés plus loin que ne vont les maîtres. Il faut avoir soin aussi de ne pas laisser dépasser la limite à un animal domestique confié aux soins d’un enfant, ou d’un berger. Quant aux ustensiles réservés à l’un des frères habitant la maison (après une succession), on se réglera d’après le possesseur; pour les vases non encore distribués, on se règle d’après la limite à laquelle tous les héritiers peuvent aller.
Pnei Moshe non traduit
מתני' הבהמה והכלי' כרגלי הבעלי'. אין אדם יכול להוליכה בי''ט אלא במקום שבעליה יכולים לילך ואם לא עירב יש לה אלפים לכל רוח העיר כמו הבעלים ואם עירב לצפון גם היא תלך לצפון ולא לדרום:
המוסר בהמתו לבנו או לרועה הרי הוא כרגליו. של הבעלים והכי מוכח בגמרא. ובנוסחת המשנה של הבבלי כתוב בהדיא הרי אלו כרגלי הבעלים ואוקימנא מתני' בשיש שם שני רועים ומסרה להם דלא קנה אחד מהם ולפיכך הרי אלו כרגליו אבל אם מסרה לרועה אחד הרי הוא כרגלי הרועה ואפי' לא מסרה לו אלא ביו''ט. ודקתני לבנו הרי הוא כרגליו אע''ג דיחיד הוא לא קנה לפי שדרך בני אדם למסור כליהן וחפציהן לבניהן ואינם מחשבין אותם כאלו הוציאם מרשותם:
כלים המיוחדים לאחד מן האחין שבבית הרי הן כרגליו. וקמ''ל שאע''פ שעדיין לא חלקו ביניהן אלא אחד מהן יחד לו כלים אלו לכשיגיע החלוקה הרי הן כרגליו:
ושאינן מיוחדין. לאחד מהן אלא לכולן הרי אלו כמקום שהולכין כולן אבל אם עירב אחד לסוף אלפים אמה לצפון והשאר לא עירבו הוא מעכב על ידן להוליכם לדרום אפי' פסיעה אחת והן מעכבין על ידו מלהוליכם לצפון אלא אלפים שהן מותרים בהן:
משנה: הַשּׁוֹאֵל כְּלִים מֵחֲבֵרוֹ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב כְּרַגְלֵי הַשּׁוֹאֵל. הַשּׁוֹאֵל בְּיוֹם טוֹב כְּרַגְלֵי הַמַּשְׁאִיל. הָאִשָּׁה שֶׁשָּׁאֲלָה מֵחֲבֶירְתָּהּ תַּבְלִין וּמַיִם וּמֶלַח לְעִיסָּתָהּ הֲרֵי אֵילּוּ כְרַגְלֵי שְׁתֵּיהֶן. רִבִּי יְהוּדָה פּוֹטֵר בַּמַּיִם מִפְּנֵי שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ:
Traduction
Lorsqu’on a emprunté à son prochain des ustensiles la veille de la fête, on peut les emporter avec soi: ils se règlent d’après l’emprunteur; mais si le prêt a eu lieu au jour de la fête, on se réglera d’après le possesseur (où ces objets se trouvaient au commencement de la fête). Si une femme en ce jour emprunte à sa voisine des épices, ou de l’eau, ou du sel, pour sa pâte, on ne peut transporter ces objets que dans les emplacements où toutes deux peuvent circuler également en ce jour (les possesseurs de la pâte et ceux des ingrédients). R. Juda ne tient pas compte de l’eau fournie, car elle n’a pas de corps dans la pâte. (116)'''''' La Guemara de ce est déjà traduite Maasser (Sheni 2, 1). Cf. (Halla 2, 2) (t 3, p. 282); (Eruvin 8, 6).''''''
Pnei Moshe non traduit
השואל כלים מחבירו מערב י''ט כרגלי השואל. מפני שבשעת קנין שביתה והוא בין השמשות שהוא כניסת היום קונה השואל וקמ''ל שאע''פ שלא נתנו לו הכלי אלא בי''ט ובין השמשות לא היה ברשותו אפ''ה קנה והרי הוא כרגליו של השואל:
בי''ט. שאלו ממנו בי''ט הרי הוא כרגלי המשאיל לפי שקנה שביתה אצל בעליו וקמ''ל שאעפ''י שדרכו תמיד לשאול ממנו כלי זה בכל י''ט אפ''ה כרגלי המשאיל משום דמימר אמר המשאיל דילמא אשכח השואל אינש אחרינא ואזל ושאיל מיניה:
האשה ששאלה מחברתה תבלין. לקדרתה או מים או מלח לעיסתה ולשה בהן עיסתה או בישלה בהן תבשיל הרי אלו העיסה או התבשיל כרגלי שתיהן ואין מוליכין אותן אלא במקום ששתיהן יכולות לילך דכיון דבי''ט שאלה קנו התבלין או המים או המלח שביתה אצל בעליהן:
ר' יהודה פוטר במים מפני שאין בו ממש. שאין ניכרות לא בקדירה ולא בעיסה וכגון שהתבשיל עבה ואין המים ניכרין בה והלכך אין מעכבות הולכתן ובמלח לא פליג ר' יהודה משום דמיירי במלח גסה ועבה שהיא נכרת ויש בה ממש ואין הלכה כרבי יהודה:
הלכה: מַתְנִיתָה בְּשֶׁמְּסָרָהּ לוֹ בְיוֹם טוֹב. אֲבָל אִם מְסָרָהּ לוֹ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב. כְּרַגְלֵי הָרוֹעֶה. בְּשֶׁיֵּשׁ שָׁם רוֹעֶה אֶחָד. אֲבָל אִם אֵין שָׁם רוֹעֶה אֶחָד. כְּרַגְלֵי הַבַּקָּר. וְתַנֵּי כֵן. הַמּוֹסֵר בְּהֶמְתּוֹ לַבַּקָּר אַף עַל פִּי שֵׁלֹּא הוֹדִיעַ לַבַּקָּר הֲרֵי זוֹ כְרַגְלֵי הַבַּקָּר.
Traduction
Lorsque la Mishna recommande de ne pas laisser dépasser la limite shabatique à un animal domestique confié aux soins d’un berger, il s’agit du cas où cet animal a été remis le jour de la fête; mais s’il a été livré la veille, il a pris possession dès lors chez le berger, et se dirigera d’après ce dernier. Toutefois, cette distinction a seulement lieu lorsqu’il y a encore un autre berger; sans quoi, c’est toujours le domicile de ce dernier qui prévaut. L’on a enseigné de même: dès que l’on a remis une bête de somme au pâtre, même si l’on a omis de l’aviser, c’est la limite de ce dernier qui prévaudra.
Pnei Moshe non traduit
גמ' מתניתא. דקתני מסרו לרועה הרי הוא כרגליו של הבעלים בשמסרה לו ביו''ט דלא קנה שביתה אצל הרועה אבל אם מסרה לו מערב יו''ט וקנה שביתה אצלו הוא כרגלי הרועה:
בשיש שם רועה אחד. כלומר שיש בעיר עוד רועה א' דבשני רועים לא קנה אחד מהן לפיכך הרי הוא כרגלי הבעלים אבל אם אין שם עוד רועה אחד אלא זה לבדו לעולם הוא כרגלי הבקר והוא הרועה וכמו שקורין חמר למוליך החמורים כך קורין לרועה הבהמות בקר שמוליך את הבקרים:
ותני כן וכו'. בתוספתא פ''ד ר' דוסא אומר הלוקח בהמה מן הרועה אעפ''י שלא הודיעה עליה לרועה הרי היא כרגלי הרועה:
הלכה: אָמַר רִבִּי בָּא. תְּחוּמִין עָשׂוּ אוֹתָן כְּמִידַּת הַדִּין. תֵּדַע לָךְ שֶׁכֵּן. תַּמָּן אָֽמְרִין בְּשֵׁם רַב חִסְדָּא וְלָא יָֽדְעִין אִין מִן שְׁמוּעָה וְאִין מִן מַתְנִיתָה. וְאֲפִילוּ עֵצִים. וְסָֽבְרִינָו מֵימַר. עֵצִים אֵין בָּהֶן מַמָּשׁ.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
אמר ר' בא תחומין וכו'. בעניינא דהסיפא הוא דקאמר האשה ששאלה מחברתה וכו'. והש''ס קיצר כאן ועיקרה דהסוגיא בפ''ב דמעשר שני בהלכה א' היא דנשנית על דקתני התם במתני' עיסה של מעשר שני שאפאה בעצים של חולין והשביחה השבח לשני זה הכלל כל ששבחו ניכר השבח לפי חשבון וכל שאין שבחו ניכר השבח לשני. ופליגי התם ר' יוחנן ורשב''ל בפירושא דמילתא כל ששבחו ניכר ור' יוחנן ס''ל דבעינן שיהא ניכר בתוספת המדה ולא מהני נתינת הטעם בלבד שיהא השבח לפי חשבון ופריך התם על ר' יוחנן מתניתא פליגא על ר' יוחנן האשה ששאלה מחברתה תבלין וכו' הרי אלו כרגלי שתיהן משום שקנו שביתה אצל בעליהן אלמא דאע''פ שאלו נבלעין הן בעיסה ואינן נכרין ואין כאן אלא נתינת הטעם בלבד מכל מקום נגררין הן אחר שתיהן וקשיא לר' יוחנן דקאמר נתינת הטעם בלבד לא מהני שיהא חלק למעשר שני ולחולין בהשבח. ועלה קאמר שם אמר ר' בא תחומין עשו אותן כמידת הדין כלומר שאני איסור תחומין שעשו אותן חכמים כמו למידת הדין וזהו לענין ממון ולמקח וממכר דכל שיש לשנים חלק בדבר לא בטיל האי לגבי האי ולאו משום דנותן טעם זה בזה הוא:
תדע לך שהוא כן. גבי תחומין דתמן בבבל אמרין בשם רב חסדא ולא ידעין אם קיבל זה מן השמועה או מן איזו ברייתא דתני לה שאפילו עצים ששאלה מחברתה לאפות עיסתה הולכין אחר רגלי שתיהן והא סברין מימר עצים אין בהן ממש וכלומר הא ודאי מסתברא הוא שהעצים אין בהן בנתינת טעם ושיהא בהן ממשות שיהא ניכר בפת ואפ''ה הולכין אחריהן ש''מ דטעמא הויא משום דתחומין עשו אותן כדיני ממונות. ע''כ שם:
מָהוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל (הַבְטָלָה) [אַבְטָלָה]. חִזְקִיָּה אָמַר. אָסוּר. מַתְנִיתָה פְלִיגָא עַל חִזְקִיָּה. לֹֽא תְבַֽעֲר֣וּ אֵ֔שׁ בְּכֹ֖ל מוֹשְׁבֹֽתֵיכֶם בְּי֖וֹם הַשַּׁבָּֽת׃ בַּשַּׁבָּת אֵין אַתְּ מַבְעִיר. [אֲבָל אַתְּ] מַבְעִיר (אַתְּ) בְּיוֹם טוֹב. אִין תֵּימַר. בִּדְבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן אוֹכל נֶפֶשׁ אֲנָן קַייָמִין. וְהָֽכְתִיב אַ֚ךְ אֲשֶׁ֣ר יֵֽאָכֵ֣ל לְכָל נֶ֔פֶשׁ ה֥וּא לְבַדּ֖וֹ יֵֽעָשֶׂ֥ה לָכֶֽם: אֶלָּא כִּי נָן קַייָמִין בְּנֵר שֶׁל (הַבְטָלָה) [אַבְטָלָה]. אָמַר רִבִּי אָבוּנָה. 21b וְתַנֵּיי תַמָּן. בֵּית שַׁמַּי אוֹסְרִין וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין. רִבִּי נָחוּם אֲחוֹי דְּרִבִּי אִילָא בְעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. אָמַר לֵיהּ. לָא תֶאֱסוֹר וְלֹא תִישְׁרֵי.
Traduction
– Est il permis d’allumer une lumière inutile? Hiskia le défend. Une Mishna s’oppose à ce dernier avis, en disant: du verset (Ex 35, 3) Vous n’allumerez pas de feu dans vos maisons le jour du Shabat, on déduit (115)Mekhilta, à ce verset. que c’est interdit le Shabat, non aux jours de fête; et ce n’est pas à dire que la permission soit seulement accordée pour préparer les mets, puisqu’il est déjà dit (Ex12, 16): seulement, on pourra vous apprêter ce que chaque personne doit manger; c’est donc à une lumière inutile que s’applique ladite déduction, et il est permis de l’allumer au jour de fête. De même, dit R. Abouna, comme il a été enseigné plus haut (I, 6, au sujet du transport d’un enfant), il y a discussion sur le point de savoir si un tel acte inutile est permis, ou non: Shammaï l’interdit, et Hillel le permet (ce qui est aussi contraire à Hiskia). R. Nahoum, frère de R. Ila, demanda devant R. Yohanan s’il permet d’allumer une lumière inutile? Ne le défends pas, répondit celui-ci, si quelqu’un est en train de l’allumer, mais ne le permets pas en principe.
Pnei Moshe non traduit
מהו להדליק. בי''ט נר של אבטלה נר בטילה שאינו צריך לו:
מתניתא. ברייתא במכילתא פליגא על חזקיה דאוסר דדריש לא תבערו וגו' בשבת אין אתה מבעיר אבל את מבעיר בי''ט ובמאי עסקינן אם תאמר שצריך לדברים שיש בהם אוכל נפש הא בהדיא כתיב אך אשר יאכל וכו' וכל המלאכות השייכין לאוכל נפש בכלל ולמה ליה למידרש מביום השבת אלא ודאי כי אנן קיימין להאי דרשא בנר של אבטלה להתיר בי''ט וקשיא לחזקיה:
ותני תמן. לעיל בפ''ק גבי אין מוציאין את הקטן וכו' דקתני פלוגתא דב''ש וב''ה בהא כדמפרשינן שם דפליגי אי אמרינן מתוך שהותרה הוצאה לצורך הותרה נמי שלא לצורך וכן בהבערה וזה נמי קשיא לחזקיה דהא ב''ה מתירין בהבערה שלא לצורך:
בעא קומי ר' יוחנן. אם נר של בטילה מותר בי''ט:
לא תאסור. אם אתה רואה אחד מדליק נר של בטילה ולא תישרי לכתחלה:
Beitsah
Daf 22a
משנה: מִי שֶׁהָיוּ פֵירוֹתָיו בְּעִיר אַחֶרֶת וְעֵירְבוּ בְנֵי אוֹתָהּ חָעִיר לָבוֹא אֶצְלוֹ לֹא יָבִיאוּ לוֹ מִפֵּירוֹתָיו. וְאִם עֵירֵב הוּא הֲרֵי פֵרוֹתָיו כָּמוֹהוּ׃
Traduction
Si l’on a déposé ses fruits chez un habitant d’une autre ville que la sienne, bien que ce dernier ait posé un ‘eruv (jonction des distances) pour venir chez ce propriétaire, il ne pourra pas lui apporter de ses fruits; ceux-ci ne peuvent être apportés qu’au cas où le propriétaire même a posé l’éroub de jonction.
Pnei Moshe non traduit
מי שהיו פירותיו בעיר אחרת. מופקדין אצל אחד מהן:
לא יביאו לו מפירותיו. מפני שפירותיו כמוהו ואע''פ שהן ביד אלו שעירבו לבא אצלו ודוקא כשייחד להם קרן זוית או פירותיו כמוהו אבל אם לא ייחד להן הרי הן כרגלי זה שהן מופקדין אצלו:
משנה: הַגַּחֶלֶת כְּרַגְלֵי הַבְּעָלִים. וְשַׁלְהֶבֶת בְּכָל מָקוֹם. הַגַּחֶלֶת שֶׁל הֶקְדֵּשׁ אֵין מוֹעֲלִין בָּהּ. וְהַשַּׁלְהֶבֶת לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין.
Traduction
Pour le charbon (objet matériel), on se règle d’après le possesseur; mais on ne tient pas compte de la flamme (de ce qu’on a allumé la lumière chez un voisin). Prendre un charbon de ce qui est sacré constitue une prévarication; il est interdit aussi de profiter d’une flamme de telle provenance, mais ce n’est pas une prévarication (entraînant une pénalité, en cas de fait accompli). (117)La Guemara de ce est déjà traduite au (Berakhot 8, 7).
Pnei Moshe non traduit
מתני' הגחלת כרגלי הבעלים. שיש בה ממשות:
והשלהבת. כגון שהדליק הנר בשלהבת חבירו אינו מעכב באיסור תחומין שאין בו ממש והוא כבכל מקום:
הגחלת של הקדש מועלין בה. הנהנה ממנה מביא אשם מעילות:
ושלהבת לא נהנין. בהן לכתחלה מדרבנן ואם נהנה לא מועלין אינו חייב קרבן מעילה דלית לה מששא:
משנה: בּוֹר שֶׁל יָחִיד כְּרַגְלֵי יָחִיד. וְשֶׁל אַנְשֵׁי הָעִיר כְּרַגְלֵי אַנְשֵׁי אוֹתָהּ הָעִיר וְשֶׁל עוֹלֵי בָבֶל כְּרַגְלֵי הַמְמַלֵּא:
Traduction
Du puits d’un particulier, on ne peut emporter l’eau que dans les limites du propriétaire particulier; pour le puits de tous les habitants d’une ville, on se dirigera d’après l’ensemble des habitants; enfin pour les puits creusés en faveur de ceux qui reviennent de Babylone, on se dirigera d’après la limite de celui qui puise l’eau.
Pnei Moshe non traduit
מתני' בור של יחיד כרגלי יחיד. אין מוליכין המים אלא כרגלי בעל הבור:
כרגלי אנשי אותה העיר. אלפים אמה לכל רוח:
ושל עולי בבל. שהוא עשוי לעוברי דרכים באמצע הדרך ובני הגולה עשאום לשתות בעלותם לרגל והן מסורים לכל כרגלי הממלא מהם שכל מי שמילא מהן מוליכן למקום שהוא מהלך:
הלכה: [בְּאֵר] שֶׁבֵּין שְׁנֵי תְחוּמִין. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. עוֹשִׂין לָהּ מְחִיצָה שֵׁלְבַּרְזֶל. רִבִּי יוֹסֶי בֶּן חֲנִינָה אָמַר. אֲפִילוּ מְחִיצָה שֶׁלְקָנִים. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהוּ [הַמַּיִם] נִמְשָׁכִין לְכָאן וּלְכָאן. אָמַר רִבִּי יוּדָן. הֶחֱמִירוּ בְדִבְרֵיהֶן יוֹתֵר מִדִּבְרֵי תּוֹרָה. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. וְלֹא מִין בְּמִינוֹ הוּא. אֶלָּא הֶחֱמִירוּ בְדִבְרֵיהֶן כְדִבְרֵי תּוֹרָה.
Traduction
Lorsqu’un puits se trouve juste au point d’intersection de 2 limites shabatiques (118)B., Eruvin 48a., il faut, selon R. Yohanan, le couper au milieu par une barre de séparation en fer (afin d’éviter la jonction des eaux et d’avoir à s’en priver); selon R. Yossé b. Hanina, même une clôture de joncs suffit (malgré la jonction de l’eau en bas), pourvu qu’en haut les eaux n’aillent pas de côté et d’autre. Les rabbins ont été plus sévères, observe R. Judan, pour leurs propres prescriptions (les limites shabatiques) que pour les questions légales. Mais, objecta R. Hanina, n’y a-t-il pas un avis qui s’oppose à l’annulation d’un objet dans sa propre espèce? (N’en est-il pas de même pour l’eau?) Il faut donc dire qu’ils ont été aussi sévères pour leurs propres décisions que pour celle de la loi.
Pnei Moshe non traduit
גמ' עושין לה מחיצה של ברזל. להפסיק בין חלק בעלי תחום זה לבין חלק בני תחום זה שלא יתערבו המים מתחום לתחום ולא יוכלו לשאוב ממנו בי''ט:
אפי' מחיצה של קנים. סגי אעפ''י שמלמטה מתערבין המים ובלבד שלא יהו המים מלמעלה נמשכין לכאן ולכאן להדיא:
החמירו בדבריהן. שהתחומין מדבריהן והחמירו בהן לעשות היכר שלא יתערבו מים מזה לזה:
ולא מין במינן הוא. ואמאי קאמרת יותר מדברי תורה הלא אף בדברי תורה כך הוא למ''ד מין במינו לא בטל אלא אימא החמירו בדבריהם כדברי תורה:
הלכה: חֲמִשָּׁה דְבָרִים נֶאֶמְרוּ בַגַּחֶלֶת. וַחֲמִשָּׁה בַשַּׁלְהֶבֶת. גַּחֶלֶת שֶׁל הֶקְדֵּשׁ מוֹעֲלִין בָּהּ. וְהַשַּׁלְהֶבֶת לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין. הַגַּחֶלֶת שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה אֲסוּרָה. וְהַשַּׁלְהֶבֶת מוּתֶּרֶת. הַמּוּדָּר הֲנָייָהַ מֵחֲיבֵרוֹ אָסוּר בְּגַחַלְּתּוֹ וּמוּתָּר בְּשַׁלְהֶבָתוֹ. הַמּוֹצִיא אֶת הַגַּחֶלֶת לִרְשׁוּת הָרַבִּים חַייָב וְהַשַּׁלְהֶבֶת פָּטוּר. וּמְבָֽרְכִין עַל הַשַּׁלְהֶבֶת וְאֵיה מְבָֽרְכִין עַל הַגַּחֶלֶת. רַב חִייָה בַּר אַשִּׁי בְשֵׁם רַב. אִם הָיוּ הַגְּחָלִים לוֹחֲשׁוֹת מְבָֽרְכִין. רִבִּי יוֹחָנָן דְּקַרְצִיּוֹן בְּשֵׁם רִבִּי נָחוּם בֵּירִבִּי סִימַאי. וּבִלְבָד בְּנִקְטֶפֶת.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
גמ' חמשה דברים נאמרו בגחלת. תוספתא היא בפ''ד והובאה לעיל בפ''ח דברכות בהלכה ו':
ואין מברכין על הגחלת. שאינו נהנה לאורה:
אם היו הגחלים לוחשות. בוערות הרבה וכדמפרש ר' יוחנן ובלבד בנקטפת שהאש מהגחלים לוחשות נקטפת מעט למעלה ושיעורו אם מכניס הקיסם ביניהם דולק הוא מאליו:
רִבִּי יְהוּדָה פּוֹטֵר בַּמַּיִם מִפְּנֵי שֶׁאֵין בָּהֶו מַמָּשׁ׃ מַה נְפַק מִבֵּינֵיהוֹן. 22a חַמִּים. מָאן דְּאָמַר. מִפְּנֵי שֶׁאֵין בָּהֶן מַמָּשׁ. הֲרֵי יֵשׁ בָּהֶן מַמָּשׁ. מָאן דְּאָמַר. מִפְּנֵי שֶׁהֵן נִבְלְעִין בָּעִיסָּה. הֲרֵי אֵינָן נִבְלְעִין בַּתַּבְשִׂיל.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
ר' יהודה פוטר במים וכו'. ניכר החסרון בכאן שחסר העתקת התוספתא והכי גריס בתוספתא פ''ד ר' יהודה פוטר במים מפני שנבלעין בעיסה. ועלה הוא דשייך להא דקאמר מה נפק מביניהן. כלומר אם כטעמא דבמתני' או כטעמא דגריס בתוספתא וקאמר הש''ס המים עצמן ביניהן והיינו המים בתבשיל בקדירה ולא בעיסה וכדמסיק ואזיל:
מ''ד מפני שאין בהן ממש הרי אין בהן ממש. כצ''ל. שאף שהמים נראין בתבשיל שאינו עבה מ''מ אין שום ממשות בהן אבל למ''ד דזהו הטעם דר' יהודה מפני שהן נבלעין בעיסה הרי אינן נבלעין הן בתבשיל וא''כ להאי טעמא מודה ר' יהודה להת''ק בששאלה מחברתה מים לתבשיל שהולכין אחר רגלי שתיהן:
הָדָא אָֽמְרָה. הַמּוֹצֵא כְּלִי בַדֶּרֶךְ הֲרֵי זֶה כְרַגְלֵי הַמּוֹצֵא.
Traduction
De l’eau des puits creusés à l’usage des revenants de Babylone, chacun peut en emporter. Cela prouve qu’en trouvant en route un objet abandonné, on se dirigera pour le transport d’après celui qui l’a trouvé.
Pnei Moshe non traduit
הדא אמרה. מדקתני ושל עולי בבל כרגלי הממלא הואיל והן מופקרין לכל אדם ש''מ המוצא כלי בדרך בי''ט הרי זה כרגלי המוצא משום דהפקר הוא ועכשיו הוא זוכה בו והרי זה כרגליו ולאפוקי ממ''ד חפצי הפקר קונין שביתה במקומן הן:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source